הצפה רגשית: מה קורה בגוף שלך ברגע שהכול עולה?
תוכן העניינים
את עומדת במטבח, הילד מבקש משהו בפעם העשירית באותה דקה, ופתאום את מרגישה שמשהו בגוף שלך משתנה.
הלב דופק מהר יותר, הנשימה נהיית קצרה, והיד שמחזיקה את הכוס נעשית נוקשה.
זה לא עוד רגע של עצבים רגילים, וגם לא נגמר שם.
הצפה רגשית היא לא קודם כל מחשבה, היא קודם כל תחושה בגוף.
ברגע שהעומס עובר את מה שיש לך כוח להכיל באותו רגע, הגוף נכנס למצב של דריכות עוד לפני שהראש מספיק להבין מה בדיוק קרה.
את לא מדמיינת את זה, וזה לא אומר שום דבר רע עלייך.
למה הגוף מגיע לשם לפני הראש?
אחד הדברים שמבלבלים הכי הרבה אמהות הוא התחושה שהתגובה הגיעה מוקדם מדי, לפני שהיה לה זמן לחשוב.
וזה נכון.
הגוף מתוכנת להגיב מהר למה שהוא תופס כעומס או כאיום, עוד לפני שהחלק החושב והמסביר של המוח מספיק להצטרף לתהליך.
זו הסיבה שאת יכולה להרגיש שהדופק עלה, שהכתפיים הצטמצמו או שהבטן התהדקה, בלי שעבר אצלך שום משפט מסודר בראש.
זה לא אומר שאת מאבדת שליטה כאדם, זה אומר שהמערכת הפנימית שלך פעלה בדיוק כמו שהיא אמורה לפעול במצב של עומס.
הבעיה היא שההורות לא תמיד מחכה עד שהגוף יספיק להירגע בין אירוע לאירוע.
איפה את מרגישה את זה קודם?
אצל כל אישה זה פוגש אזור קצת אחר בגוף, ולרוב זה חוזר על עצמו באותו מקום כמעט בכל פעם.
יש מי שזה מתחיל אצלה בחזה, תחושת לחץ או כבדות שמקשה לנשום עמוק.
יש מי שזה הגרון, כמו גוש שנתקע ומקשה לדבר בשקט.
אצל אחרות זה הבטן, כיווץ פתאומי, או הידיים, שמתכווצות או מרעידות בלי שליטה.
לשים לב לאזור הגופני שלך הוא כלי שימושי, לא כי הוא פותר את הרגע עצמו, אלא כי הוא עוזר לך לזהות מתי את מתקרבת לנקודה הזו בפעם הבאה.
הגוף שלך בדרך כלל שולח אותות לפני הפיצוץ, גם אם אחרי עייפות של יום שלם קשה לשים לב אליהם.
לא כל אחת מוצפת באותה צורה
חלק מהבלבול סביב הצפה רגשית נובע מכך שהיא לא נראית אותו דבר אצל כולן.
יש אמהות שההצפה אצלן יוצאת החוצה, בקול, בתנועה, במילים שקשה לעצור.
ויש אמהות שההצפה אצלן הולכת פנימה, הגוף כמו נסגר, הדיבור נעצר, יש תחושה של ריחוק מהסיטואציה ומהילד עצמו לכמה שניות או דקות.
| הצפה שפורצת החוצה | הצפה שנסגרת פנימה | |
|---|---|---|
| איך זה נראה כלפי חוץ | קול גבוה, תנועה מהירה, מילים שיוצאות מהר | שתיקה, קיפאון, מבט ריק |
| מה קורה בגוף | דופק מואץ, חום, שרירים דרוכים | נשימה שטוחה, תחושת כבדות, ניתוק |
| התחושה הפנימית | כמו גל שאי אפשר לעצור | כמו ערפל שקשה לצאת ממנו |
| מה נשאר אחרי | עייפות וחוסר שקט | עייפות ותחושת ריקנות |
אין צורה אחת נכונה להיות מוצפת.
שתי הדרכים האלה הן תגובות אמיתיות של גוף שהגיע לקצה, ולא סימן לכך שמשהו בך לא תקין.
מה קורה בגוף אחרי שהגל יורד?
רוצים לשמוע עוד על השירות שלי?
בואי נדבר בוואטסאפהרבה פעמים מדברים על רגע ההצפה עצמו, ופחות על מה שקורה אחריו.
הגוף שעבר דריכות כזו צריך זמן להתאושש, גם אם מבחוץ כבר הכול נראה רגוע.
יכול להיות שתרגישי עייפות פתאומית וכבדה, תחושת ריקנות, רעד קל שנשאר עוד כמה דקות, או פשוט צורך לשבת רגע לבד.
חלק מהאמהות מספרות שדווקא בשלב הזה הן מתחילות לשפוט את עצמן על מה שקרה.
אבל השלב הזה הוא בעצם ההזדמנות הכי שקטה שיש לך להבין מה בדיוק עבר עליך, לא כדי להסביר לעצמך למה את לא בסדר, אלא כדי להכיר את עצמך קצת יותר טוב.
זה לא תמיד הסיפור הגדול שאת חושבת שהוא
חשוב לי להגיד את זה בבירור: לא כל הצפה מגיעה ממקום עמוק שצריך לחפור בו.
לפעמים זו פשוט עייפות פיזית אמיתית, חוסר שינה, יום עמוס מדי, או כמה דברים שקרו ברצף קצר מדי.
הגוף שלך לא תמיד מספר סיפור על הילדות שלך, לפעמים הוא פשוט מספר על יום ארוך מדי בלי הפסקה.
יחד עם זאת, אצל חלק מהנשים יש הצפות שחוזרות על עצמן שוב ושוב, באותם סוגי מצבים, באותה עוצמה, גם כשהיום לא היה עמוס במיוחד.
זה לא אומר שאת יודעת בוודאות מה הסיבה, אבל זה כן סימן שכדאי להקשיב לו.
מה אפשר לשים לב אליו בפעם הבאה?
- האם יש אזור קבוע בגוף שבו את מרגישה את זה ראשון (חזה, גרון, בטן, ידיים)
- האם את נוטה יותר לפרוץ החוצה או להיסגר פנימה
- באילו שעות ביום זה קורה לך יותר
- מה הרגשת בגוף רגע לפני, ולא רק מה חשבת
- מה היית רוצה לנסות אחרת בפעם הבאה, גם אם לא בפעם הזו
זיהוי בדיעבד הוא גם הוא התחלה של שינוי, גם אם לא תמיד מתאפשר לעצור באמצע הרגע עצמו.
ההיכרות עם הגוף שלך לא נבנית בפעם אחת, היא נבנית מתוך תשומת לב קטנה וחוזרת.
להכיר את הגוף שלך זה כבר צעד
בעבודה שלי אני פוגשת הרבה אמהות שמרגישות שהגוף שלהן "בוגד" בהן ברגעים הכי לא מתאימים.
אני לא מסתכלת על זה ככה.
אני מאמינה שלא תמיד צריך להילחם במה שאנחנו מרגישות.
לפעמים צריך קודם להבין אותו, ולהבין אותו דרך הגוף, לא רק דרך המחשבה.
אני סיון נאורה שופיר, מטפלת רגשית ופסיכואנרגטית בשיטת SPIRAL, משלבת NLP וטיפול במגע, ומלווה כבר שבע שנים בעיקר אימהות בנתניה שרוצות לצמצם את הפער בין האמא שהן רוצות להיות לבין האמא שיוצאת מהן ברגע האמת.
בעבודה שלי אני לא מנסה ללמד אף אחת להפסיק להרגיש, אלא לעזור לה להבין מה קורה בתוכה, מה חוזר על עצמו, ואיך להכיר יותר את הדפוסים שלה.
השינוי שאת יוצרת בעצמך מתחיל בך, אבל לא נגמר בך.
אם את רוצה להתחיל להתבונן ברגעים האלה אצל עצמך, את מוזמנת להוריד את המדריך החינמי שלי "רגע לפני שאת מתפוצצת", ולראות אם הוא מדבר אלייך.
שאלות ותשובות
מה ההבדל בין הצפה רגשית לכעס רגיל?
כעס רגיל הוא תגובה לרגש ספציפי, ולרוב יש לך גישה למחשבה ברורה סביבו. הצפה רגשית היא מצב שבו הגוף מגיע לנקודה שבה כבר אין מקום לעוד גירוי, גם קטן, והתגובה יכולה להיות הרבה יותר עוצמתית ממה שהמצב עצמו מצדיק.
האם הצפה רגשית היא סימן שמשהו לא בסדר אצלי?
לא בהכרח. הצפה רגשית היא תגובה של גוף שהגיע לקצה היכולת שלו באותו רגע, ולא עדות לבעיה אישית. אם זה חוזר על עצמו בתדירות שמטרידה אותך, זה יכול להיות סימן שכדאי להקדיש לכך תשומת לב.
כמה זמן לוקח לגוף להירגע אחרי הצפה רגשית?
זה משתנה מאישה לאישה ומסיטואציה לסיטואציה. חלק מרגישות הקלה תוך דקות, ואצל אחרות נשארת עייפות או תחושת ריקנות לזמן ארוך יותר אחרי שהגל עצמו עבר.
אפשר ללמוד לזהות הצפה רגשית לפני שהיא קורה?
לעיתים אפשר להבחין בסימנים גופניים מוקדמים כמו שינוי בנשימה או מתח בגוף, אבל לא תמיד ניתן לזהות את הרגע בזמן אמת. גם זיהוי בדיעבד, אחרי שההצפה כבר קרתה, הוא התחלה טובה של היכרות עם עצמך.
אני כאן בשבילכם, מוזמנים ליצור קשר.
בואי נדבר בוואטסאפרוצים לשתף את המאמר?לחצו כאן להצגת פוסט מוכן לפייסבוק
את עומדת במטבח, הילד מבקש משהו בפעם העשירית באותה דקה, ופתאום את מרגישה שמשהו בגוף שלך משתנה. הלב דופק מהר יותר, הנשימה נהיית קצרה, והיד שמחזיקה את הכוס נעשית נוקשה. זה לא עוד רגע של עצבים רגילים, וגם לא נגמר שם. מה ההבדל בין הצפה רגשית לכעס רגיל?
https://sivanshofir.bizagent.me/a/emotional-overwhelm-mothers-body
